פסוקים אלו מתהלים מביעים את עוצמת געגועיו של האדם אל האל. הגעגועים הללו כה עזים עד שהם לא רק געגועי נפש, אלא גם גוף - כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי. צמאונו של האדם אל האל חזק אף מצמאונו של המצוי במדבר ללא מים. הפסוקים האלו נדרשים במדרש על עם ישראל, המצוי במדבר העמים, בגלות, והוא צמא ומשתוקק לאלוהיו. 
בחסידות חב"ד זכה השיר ללחן רווי כיסופים והוא יוחס לאדמו"ר הזקן של חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי. 
   

(מתוך האתר הזמנה לפיוט http://www.piyut.org.il/textual/131.html)